משנה: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ נְכָסִים מוֹדִין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁאִם מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת קַייָם. מֵתָה מַה יֵעָשֶׂה בִכְתוּבָּתָה 49b וּבִנְכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחֲלוֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נְכָסִים בְחֶזְקָתָן וּכְתוּבָּה בְחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל וּנְכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב.
Pnei Moshe (non traduit)
יחלוקו יורשי הבעל. הוא היבם עם יורשי האב דספק נשואה היא שהבעל יורש את אשתו וזה דספק נשואה היא אצלו זוכה בחצי ובגמרא מפרש פלוגתייהו:
הרי היא כאשתו לכל דבר. שמגרשה בגט ומחזירה ולא אמרינן ויבמה אמר רחמנא ועדיין יבומי ראשונים עליה ולא תסגי לה בגט וכן כשגירשה נימא מצוה דרמי רחמנא עליה הא קעביד ותיקו עליה באיסור אשת אח ולא מצי להחזירה קמ''ל דאמרי רחמנא ולקחה לו לאשה כיון שלקחה הרי היא כאשתו:
כל הקודם זכה. קסברי מטלטלי לכתובה לא משתעבדי אא''כ תפסה ומחיים דבעל בעינן תפיסה והה''ד נמי דפליגי אכספים דמ''ש כספים מפירות תלושין והלכה כחכמים:
וחכמים אומרים פירות המחוברין לקרקע שלו. בבבלי פריך והא כל נכסיו אחראין וערבאין לכתובתה ומשני תני שלה:
שמין אותם. דכל מה שגדל ברשות המת אחראין לכתובה:
מתני' הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע. לפי שכתובתה על נכסי בעלה הראשון לפיכך נכסי המת אחראין לכתובתה אלא שהיבם אוכל פירות אם מייבם אותה וסבר האי תנא מטלטלי משתעבדי לכתובה:
ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה. הן נכסי מלוג כשהיא נכנסה נכנסין עמה וכשהיא יוצא' מבעלה יוצאין עמה:
מה יעשה בכתובתה. מנה מאתים ותוספת ונדוניא שהכניסה לו וקבל עליו אחריות והן נכסי צאן ברזל:
שנפלו לה נכסים. מאביה ובגמרא מפרש לה:
מתני שומרת יבם. ממתנת ומצפה ליבם כמו ואביו שמר את הדבר:
הלכה: הִנִּיחַ אָחִיו מָעוֹת כול'. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לָכֵן צְרִיכָא בְּמוּפְקָדִים אֶצְלוֹ. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וַאֲנִי הוּא הַיּוֹרֵשׁ שֶׁלִּי הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא יאמר הואיל ואני היורש. שאכניס את אשתו ואזכה בנכסים ועכשיו תחת ידי הן ושלי הן אלא מוציאין ממנו וילקח בהן קרקע והוא יאכל פירות:
גמ' לכן צריכה במופקדים אצלו. כלומר הא דקתני הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע ומאי קמ''ל פשיטא דיקח בהן קרקע דהא משועבדין הן לכתובתה אלא להכי צריכה במופקדים המעות אצל היבם:
גמ' הכא את אמר וכו'. עד סוף הסוגיא גרסינן לה לעיל בפרק החולץ דף י' ע''ב ושם פירשתי:
משנה: הִנִּיחַ לוֹ אָחִיו מָעוֹת יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. פֵּירוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. פֵּירוֹת הַמְחוּבָּרִין בַּקַּרְקַע אָמַר רִבִּי מֵאִיר שָׁמִין אוֹתָן כַּמָּה הֵן יָפִין בַּפֵּירוֹת וְכַמָּה הֵן יָפִין בְּלֹא פֵירוֹת וְהַמּוֹתָר יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַמְחוּבָּרִין לַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ וְהַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה בָהֶן. קָדַם הוּא זָכָה קָֽדְמָה הִיא יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. כְּנָסָהּ הֲרֵי הִיא כְאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא כְתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
יחלוקו יורשי הבעל. הוא היבם עם יורשי האב דספק נשואה היא שהבעל יורש את אשתו וזה דספק נשואה היא אצלו זוכה בחצי ובגמרא מפרש פלוגתייהו:
הרי היא כאשתו לכל דבר. שמגרשה בגט ומחזירה ולא אמרינן ויבמה אמר רחמנא ועדיין יבומי ראשונים עליה ולא תסגי לה בגט וכן כשגירשה נימא מצוה דרמי רחמנא עליה הא קעביד ותיקו עליה באיסור אשת אח ולא מצי להחזירה קמ''ל דאמרי רחמנא ולקחה לו לאשה כיון שלקחה הרי היא כאשתו:
כל הקודם זכה. קסברי מטלטלי לכתובה לא משתעבדי אא''כ תפסה ומחיים דבעל בעינן תפיסה והה''ד נמי דפליגי אכספים דמ''ש כספים מפירות תלושין והלכה כחכמים:
וחכמים אומרים פירות המחוברין לקרקע שלו. בבבלי פריך והא כל נכסיו אחראין וערבאין לכתובתה ומשני תני שלה:
שמין אותם. דכל מה שגדל ברשות המת אחראין לכתובה:
מתני' הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע. לפי שכתובתה על נכסי בעלה הראשון לפיכך נכסי המת אחראין לכתובתה אלא שהיבם אוכל פירות אם מייבם אותה וסבר האי תנא מטלטלי משתעבדי לכתובה:
ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה. הן נכסי מלוג כשהיא נכנסה נכנסין עמה וכשהיא יוצא' מבעלה יוצאין עמה:
מה יעשה בכתובתה. מנה מאתים ותוספת ונדוניא שהכניסה לו וקבל עליו אחריות והן נכסי צאן ברזל:
שנפלו לה נכסים. מאביה ובגמרא מפרש לה:
מתני שומרת יבם. ממתנת ומצפה ליבם כמו ואביו שמר את הדבר:
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יוֹרְשֶׁיהָ הַיּוֹרְשִׁין כְּתוּבָתָהּ חַייָבִין בִּקְבוּרָתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִי לָאו דְתַנִּיתָהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲוָות צְרִיכָה לָן מֵאַחַר שֶׁאֵין לָהּ כְּתוּבָּה אֵין לָהּ קְבוּרָה. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ כְּתוּבָּה שֶׁמָּא אֵין לָהּ קְבוּרָה. אִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ כְּתוּבָּה יֵשׁ לָהּ קְבוּרָה. בְּרָם הָכָא. אִם יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה יֵשׁ לָהּ קְבוּרָה. וְאִם אֵין לָהּ כְּתוּבָּה אֵין לָהּ קְבוּרָה.
הלכה: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ נְכָסִים כול'. הָכָא אַתְּ מַר. מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַייָם. וְהָכָא אַתְּ מַר. יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אִין דְּאַתְּ אָמַר מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַייָם. בְּשֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ עַד שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם. וְהֵן דְאַתְּ אָמַר. יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. בְּשֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנַּעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם. וְנָֽפְלוּ לָהּ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם וְעָשׂוּ פֵירוֹת מִשֶּׁנַּעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם כְּמוֹ שֶׁנָּֽפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנַּעֲשֵׂית שׁוֹמֶרֶת יָבָם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הָהֵן יָבָם דְּהָכָא צְרִיכָא לְבֵית שַׁמַּי. כְּבַעַל הוּא אוֹ אֵינוֹ כְבַעַל. אִם הוּא כְּבַעַל יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל. אִם אֵינוֹ כְבַעַל לֹא יוֹרֵשׁ כְּלוּם. מִסָּפֵק יַחֲלֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. דְּבֵית הִלֵּל פְּשִׁיטָא לוֹן שֶׁהוּא כְבַעַל וְיוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ אָח אֵין לוֹ עָלֶיהָ אֶלָּא אֲכִילַת פִּירוֹת בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
שלא יאמר הואיל ואני היורש. שאכניס את אשתו ואזכה בנכסים ועכשיו תחת ידי הן ושלי הן אלא מוציאין ממנו וילקח בהן קרקע והוא יאכל פירות:
גמ' לכן צריכה במופקדים אצלו. כלומר הא דקתני הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע ומאי קמ''ל פשיטא דיקח בהן קרקע דהא משועבדין הן לכתובתה אלא להכי צריכה במופקדים המעות אצל היבם:
גמ' הכא את אמר וכו'. עד סוף הסוגיא גרסינן לה לעיל בפרק החולץ דף י' ע''ב ושם פירשתי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source